מילה טובה?

טקס "ברית המילה" נחשב לאחד מנכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית. למרות שמדובר בטקס דתי בעל כללים קבועים, הוא נתפס כאירוע שכל יהודי חייב לעבור, גם אם הוא בן להורים חילוניים לחלוטין.

אלא שבשנים האחרונות מסתמן שינוי בנושא. יותר ויותר הורים מלים את בניהם לאו דווקא משיקולים דתיים, אלא משיקולים בריאותיים ו/או חברתיים. הם מחליטים גם איך לבצע את הטקס: האם על ידי מוהל, לפי כללי הדת או על ידי רופא. האם באולם מלא מוזמנים, או דווקא בדלתיים סגורות בהשתתפות קומץ מוזמנים. וישנם גם הורים שמסרבים למול את בניהם. אלה רואים בטקס מנהג פרימיטיבי, מסוכן ומיותר, ומאמינים שילדיהם הבלתי נימולים הם ילדים "שלמים".

סקר שערך פורטל MAMY (ראו בוקסה), אתר אינטרנט המתמחה בהריון, לידה, הורות ופוריות, ממחיש את השינוי במגמה. מתוך 1,418 הורים שהשתתפו בסקר, רק כ-64.4 אחוזים מלים את בניהם מטעמי מצווה. 4.8 אחוזים מהנשאלים בחרו שלא למול את בניהם, בעיקר בשל סיבות אידיאולוגיות ודתיות.

תמונת המצב הזו מעלה את התהייה איך חל שינוי בנושא המושרש כל כך עמוק בתרבות שלנו. אורה אלקן, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת בת.ל.מ - רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון, טוענת כי השינוי שחל הוא תוצאה ישירה של המציאות המשתנה בחברה הישראלית. "החברה הישראלית היא חברה שנמצאת בתהליך", אומרת אלקן. "מדובר בתהליך דינמי שבו יש יותר פלורליזם ויותר חופש בחירה, והדבר בא לידי ביטוי בכל התחומים. היום יש יותר מקום לקולות שמחפשים, תוהים ושואלים שאלות מהותיות, כגון: כיצד אני רוצה לראות את חיי, במה אני בוחר, מתוך איזה מקום אני בוחר וכדומה".

כך גם בנושא ברית המילה. "היום ההורים כבר פחות עובדים על 'טייס אוטומטי'", מסבירה אלקן. "הם משקיעים מחשבה בנושא ובודקים מהי עמדתם מבחינה מוסרית, דתית, בריאותית וכדומה. הם מבררים את הנושא לעומק, וחושבים כיצד היו רוצים לראות את עצמם ואת ילדיהם. בניגוד לעבר, היום אנשים כבר מדברים על הדברים האלו וחושפים אותם, ומודעים לכך שקיימות גם אופציות אחרות".

 
"ביצוע שינוי כירורגי באיבר בריא, ללא נחיצות רפואית וללא הסכמה של המנותח עצמו, אינו עולה בקנה אחד עם האתיקה הרפואית".
יתרונות הברית וחסרונותיה
בעת בדיקת האופציות בוחנים ההורים את יתרונות ברית המילה כנגד חסרונותיה. אחד היתרונות שעדיין קיימים בחברה הישראלית, מעבר למשמעות הדתית-תרבותית של המילה, הוא השייכות החברתית-תרבותית. "ברור שאלו שחשוב להם להיות סתגלניים ואינם רוצים לחץ חברתי שיופעל עליהם, ויותר מכך לחץ שיופעל על ילדם בשל חריגותו, ימולו את הילד", אומרת אלקן. לצד זה קיימים היתרונות הבריאותיים. "במחקרים נמצא כי תינוקות שלא נימולו, סובלים בשנה הראשונה לחייהם מדלקות בדרכי השתן בשכיחות שהיא עד פי עשרה גבוהה יותר (אחד מ-100) לעומת תינוקות נימולים (רק אחד מ-1,000)", מסביר פרופ' שאול דולברג, רופא-מוהל, ממלא מקום של מנהל מחלקת יילודים ופגים ב"איכילוב". "למרות שדלקת בדרכי השתן אינה מחלה קטלנית והיא קלה לטיפול, הרי שאבחונה קשה מעט יותר, כשחוסר אבחון או איחור בטיפול עלולים לגרום לסיבוכים ארוכי טווח לכליות ולמערכת השתן".

פרופ' דולברג מוסיף עוד כי קיימים יתרונות בריאותיים גם בתחום המיניות. "מחקרים מוכיחים כי מילה מונעת סרטן איבר המין", הוא אומר. "סרטן נדיר זה מופיע בגיל ממוצע של 60 שנה ושכיחותו בקרב גברים נימולים קטנה עד פי חמישה מגברים שאינם נימולים. יתרון נוסף הוא שיעור נמוך יותר של מחלות מין נרכשות מסוג סיפיליס ואיידס. נמצא כי שיעורי ההדבקה במחלות מין אלה נמוך במידה משמעותית בקרב נימולים מאשר באלו שאינם נימולים. ייתכן כי יש גם ירידה בשיעור גידולי צוואר הרחם אצל נשים שבני זוגן נימולים לעומת בני זוג שאינם נימולים".

לדבריו, שיעור הסיבוכים הרפואיים הקיימים בברית המילה נמוך יחסית לפעולות ניתוחיות אחרות. "על פי הספרות הרפואית, מדובר בשניים עד שישה מקרים מכל מאה", הוא אומר, "כשהסיבוכים ברובם קלים וכוללים דימום (שבדרך כלל ניתן להשתלט עליו בקלות מיד לאחר המילה), זיהום מקומי קל שלעתים נדירות דורש משחה אנטיביוטית וכאב לאחר המילה. פגיעה בעטרה (קצה האיבר) היא נדירה ביותר כאשר המילה מבוצעת בעזרת המכשירים המתאימים. ואם התוצאה הקוסמטית אינה מושלמת, ניתן לתקן את הנעשה לאחר מספר שבועות בהרדמה מקומית ובקלות יחסית".

עו"ד ענת מולסון, המייצגת נפגעי רשלנות רפואית, חולקת על הדעה הזו. "בישראל נולדים כ-80 אלף בנים זכרים בשנה, ובכ-90 אחוז מהם מבוצעת ברית מילה", היא טוענת. "להערכתי, מאות מהם נפגעים מדי שנה כתוצאה מרשלנות בביצוע הליך הברית ועשרות מתוכם נותרים עם נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לתיקון".

בכלל, טוענת עו"ד מולסון, בכל נושא הברית ישנה גם בעיה בתחום הבריאותי. "ארגוני רופאים רבים בעולם המערבי נדרשו לסוגיית המילה", היא אומרת, "ולאחר שבדקו את כל הממצאים שהופיעו במחקרים, קבעו שאין לכך הצדקה רפואית. מדובר בניתוח שהוא קוסמי פלסטי ואינו מציל חיים".

מעבר לכך קיימת גם בעיה אתית מוסרית. "ברית מילה היא ניתוח לכל דבר המבוצע באיבר בריא", מסבירה עו"ד מולסון, "כאשר מבחינה רפואית יש לכרות איבר מהגוף או לנתחו רק אם מדובר באיבר חולה. בעצם, ביצוע שינוי כירורגי באיבר מין בריא, ללא נחיצות רפואית וללא הסכמה מדעת של המנותח עצמו, אינו עולה בקנה אחד עם האתיקה הרפואית".

ויש גם, לדבריה, בעיה של חוסר ידע. "בניתוח כזה, שכאמור אינו ניתוח בעל הצדקה רפואית אלא ניתוח קוסמטי, קיימת חובת זהירות גבוהה וכן חובת יידוע ההורים בדבר הסכנות והסיבוכים הקיימים", אומרת עו"ד מולסון. "בפועל קיים חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות המחייב בתי חולים לדווח על תינוקות המגיעים למיון עקב תקלות שקרו במהלך הברית, אך המידע אינו גלוי לכולם, ומשרד הבריאות אינו מיידע את הציבור לגבי הסטטיסטיקה לסיכונים ולסיבוכים של ברית מילה".

ממשרד הבריאות נמסר לנו שאכן, הם מקבלים מבתי החולים דיווחים על אירועים בעקבות ברית מילה, אולם הדיווחים מועברים לועדה הבין-מוסדית לפיקוח על המוהלים. מעבר לכל אלו, עדיין נותרות מספר שאלות בלתי פתורות לגבי השפעות הברית על עתיד התינוק, כשאחת מהן היא השאלה לגבי השפעת טראומת הכאב עליו מבחינה פסיכולוגית לטווח ארוך.

פרופ' דולברג טוען כי מדובר במצב מורכב: "מזה מספר שנים ידוע כי תינוקות חשים בכאב לא פחות ממבוגרים", הוא אומר, "ובמחקרים נמצא כי תינוקות זוכרים את הכאב לפחות למשך מספר חודשים. יתרה מכך, מחקר שבדק את תגובתם של תינוקות (כאלו שנימולו בעזרת אלחוש מקומי וכאלו שנימולו בלעדיו) לחיסון השגרתי שניתן בגיל ארבעה חודשים, מצא כי תגובת הכאב (משך הבכי, עיוות הפנים וסימני כאב אחרים) של התינוקות שלא עברו אלחוש, הייתה קשה יותר באופן משמעותי, לעומת התינוקות שנימולו לאחר אלחוש מקומי. לאחרונה יצאו ארגוני הרופאים בארצות הברית ובקנדה בהמלצה גורפת לתת אלחוש בכל ביצוע של ברית מילה".

המוהל אברהם סילם חולק על הדעה הזו. "בעת החיתוך התינוק בוכה למשך זמן קצר, פחות מדקה וחצי", הוא אומר, "וזו תגובה טבעית. זה חלק מהברית וזה חשוב, כי במוחו של התינוק ישנה ליחה שיוצאת החוצה בעת הבכי. לעומת זאת, הזריקה שהרופאים נותנים כואבת יותר מכל הברית עצמה וגם אז התינוק בוכה. מלבד זאת, אני לא בטוח שהחומר הנמצא בזריקה טוב לתינוק בגיל צעיר כל כך, ושאין לו השפעה מאוחרת יותר על מערכת החיסון שלו".

 
"ברית אצל מוהל נראית לי דבר פרימיטיבי ואכזרי", אומרת רונית, "כשילדתי, היה לי ברור שרופא יבצע את הברית". נראה לי שזו דרך להקל על כאביו של הילד.
מוהל או רופא?
מחיר הבחירהבין אם אתם בוחרים מוהל לביצוע הברית ובין אם אתם מעדיפים רופא, כדאי להתייעץ עם חברים ובני משפחה ולקבל מהם המלצות.

לדברי המוהל אברהם סילם, המחיר למוהל עבור ביצוע טקס המילה הוא 700 שקל על פי מחירון הרבנות. המחיר לרופא, על פי פרופ' דולברג, נע בין 1,800-3,500 שקל באזור המרכז. בצפון הארץ ובדרום המחירים נמוכים יותר.

בימים אלו קיימת גם אופציה שלישית: בבית חולים "דנה" לילדים, נפתח לאחרונה מרכז בריתות ובו ניתן לערוך ברית על ידי אורולוג ילדים, מומחה מבית החולים עצמו. ד"ר יוסי בנימיני, רופא אורולוג בכיר בבית החולים, מסביר את היתרונות: "התינוק יעבור הערכה רפואית לפני הטקס על מנת לקבוע אם הוא כשיר לברית או שיש סיבה לדחות את הטקס בכמה ימים (במקרים שבהם התינוק במשקל נמוך מדי, סובל מצהבת קשה, ממחלה זיהומית, ממחלה הקשורה לקרישיות דם וכו'). בנוסף, ייערך מעקב רפואי צמוד המאפשר התערבות מיידית במקרה הצורך, כשכמה ימים לאחר הברית התינוק יוזמן לביקורת". המחיר: 1,750 שקל.

דורית, אם לשלושה בנים (בני תשע, שש ושנתיים), עברה את הטקס שלוש פעמים. לדבריה, היה לה ברור שימולו אותם עם מוהל באולם מלא מוזמנים. "הבחירה במוהל נעשה גם בשל לחץ משפחתי לקיום טקס דתי וגם מטעמי נוחות", היא אומרת. "היה לי ברור שאם לא אעשה טקס מהר, אנשים יגיעו אלי הביתה כדי לבקר אותי ולראות את הילד, ואת זה ניסיתי למנוע".
הרגשת מספיק טוב שמונה ימים אחרי הלידה כדי לעמוד ולקבל אורחים?
"כן, היו לי לידות רגילות והתאוששתי מהר. גם לא חששתי מהסיכונים שבברית. בדקתי ולקחתי מוהל עם המלצות".

סילם אינו מופתע מתשובותיה של דורית. "קהל הלקוחות שלי מורכב מכל המגזרים", הוא אומר. "גם דתיים וגם חילוניים. הם יודעים שברית מילה היא דבר קדוש ומי שעושה אותה צריך להיות ראוי".

מה היתרונות בבחירת מוהל לעומת רופא?
"קודם כל קיום המצווה, ובנוסף המקצועיות. מוהל הוא מקצוע שעובר מאב לבן ונלמד במשך שנים".

מה לגבי הסיכונים הקיימים בברית? היו פרסומים על כך שבשל מציצת הדם תינוקות נדבקו בהרפס מהמוהל.
"חשוב להבין שהמציצה נעשית מתוך אמונה שיש בה סגולה לתינוק, וכי בעזרתה נמנעות ממנו מחלות רבות. בנוסף, אף אחד לא חושב על זה, אבל גם למוהל היום יש בעיה. אני עושה לכולם מציצה בפה וגם אני יכול להידבק במחלות, כיוון שרמת הסיכון גבוהה. כשהתחילו חילוקי הדעות התייעצתי עם הרב כיצד מתמודדים עם העניין, והוא אמר לי שמי שעושה מצווה לא יאונה לו כל רע. מעבר לכך, היום יש ערכת ברית מילה טובה שניתן לקנות אותה בבתי מרקחת. הערכה היא חד פעמית ומכילה בתוכה את כל הכלים שהמוהל משתמש בהם בעת הברית. ההורים צריכים לוודא שהמוהל פותח את הערכה לעיניהם, כשיש אפשרות לעשיית המציצה באמצעות שפופרת מציצה".

אבל ישנם הורים שחושבים אחרת. "ברית אצל מוהל נראית לי דבר פרימיטיבי ואכזרי", אומרת רונית, אם לילד בן חמש. "כשילדתי, בדיוק התחיל הטרנד של ברית אצל רופא, והיה לי ברור שזה מה שאעשה. נראה לי שזו דרך להקל על כאביו של הילד ולעשות לו ניתוח בדיוק כמו שעושים בכל איבר אחר, בליווי הרדמה".

באיזה פורמט הטקס התבצע?
"בחרנו רופא=מוהל שעושה גם טקס דתי והזמנו את כל המשפחה אלינו הביתה. גם ככה אני לא בן אדם שמתלהב מאירועים המוניים, מה גם שהייתי במצב כללי לא הכי נעים כי עברתי לידה עם תפרים. זאת הייתה מבחינתנו החגיגה. לי זה הספיק".

כמו רונית, גם עו"ד מולסון ממליצה להפקיד את ביצוע הברית בידי רופא בעל מומחיות באורולוגיית ילדים או בכירורגיה פלסטית בשל מספר סיבות: "ראשית, סטטיסטיקה שהוצגה בכנס רופאים בבית חולים "שניידר", מדברת על שיעור סיבוכים של 1:50 אצל מוהל לעומת 1:200 אצל רופא", היא אומרת. "בנוסף, לרופא יש יכולת להתמודד עם סיבוכים רפואיים מתוקף הכשרתו. רופא אינו מבצע את המנהג הקדום של מציצת הדם מהפין הנימול לאחר חיתוך העורלה. הוא עובד עם כפפות מנתחים, ויש לו ביטוח מקצועי. במקרה של רשלנות רפואית בביצוע הברית ניתן לתבוע ולקבל פיצוי מחברת הביטוח שלו, גם אם הרופא עצמו חסר אמצעים. בנוסף, על רופא קיים פיקוח מקצועי".

פרופ' דולברג מאמין שהיתרון הגדול בבחירת רופא על פני מוהל הוא האלחוש: "מתן תמיסת סוכר או מתן יין מתוק לפני או אחרי הברית אינם מהווים אלחוש מספק", הוא אומר. "כך גם מריחה של משחה משככת כאבים אינה מספקת הגנה יעילה נגד הכאב. הדרך היעילה והמומלצת לאלחוש היא על ידי זריקה של חומר הרדמה מקומי. זריקה זו, בדומה לזריקה הניתנת לפני טיפול שיניים, אמנם כואבת מעט, אך היא מונעת את הכאב המשמעותי הנגרם במהלך חיתוך העורלה".

הכאב של אמא
מילה בסטטיסטיקהסקר שערך פורטל MAMY, בקרב 1,418 הורים, העלה את הממצאים הבאים:

כ=64.4 אחוזים מלים את בניהם מטעמי מצווה.
כ=29.1 אחוזים מלים את בניהם מסיבות בריאותיות וחברתיות. כ=16.6 אחוזים מתוכם מלים את בניהם כדי לא לגרום לילד בעיות חברתיות, כ=10.4 אחוזים מהם מלים כי זה חשוב לבריאות, וכ=2.1 אחוזים כי זה חשוב להוריהם).
4.8 אחוזים מבין ההורים הנשאלים בוחרים שלא למול את בניהם, בעיקר בשל סיבות אידיאולוגיות ודתיות. 2 אחוזים מהם מתנגדים לפגיעה בשלמות הגוף, 1.6 אחוזים מהם אינם יהודים ו=1.2 אחוזים מכיוון שמדובר בפעולה המכאיבה לתינוק).

טקס ברית המילה הוא חוויה לא קלה עבור האמא, שנאלצת להתמודד עמה ימים ספורים לאחר הלידה, כשהגוף עדיין כואב וההורמונים משתוללים. כאשר יש ילדים קטנים נוספים בבית, קיימת תהייה איך לספר להם מה בדיוק עושים בטקס.

"כמה ימים לאחר שילדתי, הסברתי לבתי, שהייתה אז בת ארבע, שאנחנו עומדים לעשות לאחיה ברית", מספרת שירה, אם לשניים (שש ושנתיים). "היה לי ברור שזה מה שאני הולכת לעשות ושאין עם זה בעיה, אבל אז הילדה התחילה לשאול אותי שאלות. היא ביררה מה בדיוק עושים והייתה מזועזעת לשמוע שחותכים בבשר החי. היא שאלה אם יכאב לתינוק ואם הוא יבכה. היא הייתה ממש מבוהלת ושאלה שוב ושוב אם גם לה עשינו דבר כזה, ונאנחה לרווחה כששמעה שלא. השאלות שלה הבהירו לי עד כמה מדובר בטקס פרימיטיבי ואכזרי, ומאחר שאינני אדם דתי היה לי קשה להסביר לה את חשיבות העניין. אמנם לא חשבתי לשנות את דעתי, אבל בעקבות השיחות איתה היה לי ברור שזו הולכת להיות חוויה קשה לכולנו.

"ביום הברית הייתי במתח רב. עשינו את הטקס באמצעות רופא, ובכל זאת כשהגיע רגע הזריקה הרגשתי שרגליי רועדות. הבטתי בפרצופים המחייכים שסביבי, ולא הבנתי מדוע הם כל כך מאושרים. כששמעתי את בני בוכה, פרצתי בבכי וברחתי חוצה. התחושה הייתה נוראית. הרגשתי שאני מפקירה אותו, שפוגעים בו ואני עומדת מן הצד. גם הימים לאחר הברית היו קשים. היה לי קשה לראות את החתך המדמם, לשמוע את בכיו ולדעת שכואב לו. מרוב לחץ הזעקתי את הרופא מספר פעמים. בסופו של דבר, הימים עברו, הפצע החלים ולכאורה הכל נשכח, אבל רק לכאורה".

הסיפור של שירה הוא רק דוגמה לכאבן של אמהות רבות. אלקן מסבירה שזה טבעי לגמרי. "צריך לזכור כי ביום הברית שמתקיימת בסך הכל שמונה ימים לאחר הלידה, האם אינה נמצאת במצב רגיל", היא אומרת. "היא בכל זאת לאחר לידה, וההורמונים עובדים אצלה שעות נוספות. מתרחשים אצלה בגוף שינויים. היא נמצאת ברמת מתח מאוד גבוהה ויש גם שינוי נפשי. היא עוברת סטטוס, היא עוברת למחויבות שונה ויש כאן בהחלט קושי".

ולקושי הזה חשוב להיות מודעים. "האמא צריכה להבין שמותר לה להתערער ולהתרגש", אומרת אלקן, "ובכלל רצוי שתחשוב על הנושא עוד קודם לכן ותבדוק אם היא שלמה עם העניין ואם הוא לא נכפה עליה. אם תהיה שלמה עם החלטתה, היא תוכל לנחם את עצמה בעובדה שנשים רבות לפניה עברו את היום הזה, ונשים רבות אחריה עוד יעברו אותו".

במסגרת ההכנה חשוב לשתף גם את האח/ות הגדולים: "צריך להסביר לילד בהתאם לגילו ובהתאם להבנתו מה עתיד לקרות", אומרת אלקן. "אם מדובר בילד גדול, אפשר לשוחח עמו בהרחבה ולהסביר לו שברית היא הסכם שהיה ואנו ממשיכים אותו. אם הוא ילד קטן, השיחה צריכה להיות מאוד קונקרטית, עם הסבר שמדובר בטקס שנעשה על ידי חתך".

גם בזמן הטקס חשוב לשתף את הילד במתרחש. "אני לא חושבת שהילד צריך להיות בפרונט של הטקס וגם לא האמא. בכל זאת, לא מדובר במראה מלבב", אומרת אלקן. "אבל חשוב להסביר לילד במהלך הטקס שזה קצת כואב, ושאחיו התינוק יבכה ועוד מעט הוא יירגע".

 
השד החברתי הרבה יותר גדול בתכנון מאשר מה שקורה בפועל. משיחות עם הורים מתקבלת תמונה שלפיה אין כל בעיה חברתית
קצת אחרת
עמית אבידן, אב לשני בנים (חמש ושנתיים) החליט שלא למול את בניו. "השאלה היא לא מדוע לא למול את הילדים, אלא מדוע למול אותם", הוא אומר. "ילד נולד כשהוא אינו נימול, וזה טבעי. בחברה הישראלית עושים ההפך".

איך קיבלתם את ההחלטה?
"הקדשנו לנושא מחשבה, עשינו הרבה בדיקות ומחקרים וגילינו שבחברה הישראלית זה מיתוס. אף אחד לא בודק למה בכלל עושים את זה והאם זה טוב לילד או לא".

איך המשפחה והחברים הגיבו על ההחלטה?
"כל אחד הגיב אחרת. הקבוצה הבולטת שלא עשתה מזה עניין הייתה הדתיים. מבחינתם מצוות הברית היא מצווה בדיוק כמו כל מצווה אחרת, כך שלא הפתיע אותם שכחילוני שאינו מקיים מצוות אני לא מקיים גם את זאת. לעומת זאת, בקרב החברים החילונים זה בהחלט היה עניין גדול. התגובה הראשונית הייתה רתיעה בנוסח: למה אתם מעוללים את זה לילד שלכם, ולאחר מכן, מכיוון שמדובר באנשים רציונליים הם חזרו אליי ואמרו: 'אתם פשוט צודקים'".

באלו תגובות אתם נתקלים היום?
"היום אנחנו לא נתקלים בתגובות כלשהן. היחידה ששאלה לגבי הנושא הייתה רופאת ילדים שביררה מדוע לא מלנו אותם".

מה מסבירים לילד?
"עד היום הייתי בטוח שהילד ישאל מדוע איבר המין שלו נראה כך, ונענה לו שכמו שיש ילדים עם משקפים וילדים בלי, כך זה גם אתו. אבל הפעם הראשונה שהוא שאל אותי על כך הייתה שונה. השאלה הייתה למה יש ילדים שחתכו להם את העור. השאלה שלו בהחלט הפתיעה אותי בשל ההבנה שהוא הפגין. ניסיתי להסביר לו על מצוות דתיות, ואז הוא שאל אם זה כואב. וזה כואב, נקודה. ואז הוא בירר למה עושים זאת לילדים. הסברתי לו שכמו שעשינו לו ניתוח להוצאת שקדים, כך עושים זאת לילדים מסיבות דתיות. ברור לי שלא סיימנו בכך".

רונית טמיר, פעילה בקה"ל (קבוצת הורים לילדים שלמים), טוענת שיותר ויותר הורים אינם מלים את בניהם. "כשהקמנו את קה"ל לפני שש שנים, היו רשומים אצלנו 40 משפחות של ילידי הארץ, חילוניים. היום רשומות אצלנו יותר מ-1,000 משפחות, אבל זה לא הכל, כיוון שיש אנשים שלא מלו את ילדיהם ואינם רוצים להיות נימולים. ישנו גם המגזר הרוסי שלא פנינו אליו. כך שלדעתי, אפשר לומר בגדול שיש היום בארץ כמה אלפי ילדים שאינם נימולים".

האידיאולוגיה העומדת מאחורי ההחלטה שלא למול את הילד מורכבת מסיבות שונות. "יש כאלו שלא מלו את הילד בשל החשש מהסבל שעתיד להיגרם לו", אומרת טמיר. "אחרים לא מלו בשל זכויות האדם, כיוון שהם מאמינים שיש לילד זכות לגונן על גופו, ואין להם זכות לכרות מהילד איבר. יש כאלה שהגיעו להחלטה שאין צורך למול אם אין בעיה בריאותית או בעיות חברתיות מיוחדות שמצדיקות את המילה".

כיצד מתמודדים עם הלחץ החברתי?
"השד החברתי הרבה יותר גדול כשמדברים עליו מאשר מה שקורה בפועל. משיחות עם הורים מתקבלת תמונה שלפיה אין כל בעיה חברתית. הרי כל דבר יכול לשמש כלעג, גם צבע התיק של הילד. חוץ מזה, המיתוס שכולם בכיתה ג' משווים למי יש יותר ארוך אינו נכון. אני יכולה לומר מניסיוני, שכאשר ילד שלם עושה אמבטיה עם ילד נימול, שניהם שואלים זה את זה למה שלך נראה ככה. צריך לתת לילד הסבר פשוט: יש כאלו שעם זה וכאלו שלא, וזה לא הופך לעניין".

איזה טיפים את יכולה לתת להורים מתלבטים?
"קודם כל האינטרנט מלא מידע. יש בו מידע בעד ונגד וגם נתונים אובייקטיביים. קודם כל כדאי לחקור את הנושא ולהחליט ממקום של ידע. שנית, אל תפחדו מהשד החברתי. אני מבינה את הלחץ העולה מהעניין, בייחוד כשמדברים עם בני הדור הקודם, שהם שתלטנים ולחצנים ומתערבים בכל דבר. אבל זו החלטה שלכם ועליכם להחליט לבד, ללא לחץ משפחתי. ולסיום, כדאי שתחשבו על זה בזמן ההריון ולא לאחר הלידה, כששניכם לחוצים ומבולבלים".