תפרחת חיתול היא סיבה נפוצה לפניה לרופא ילדים. הורים רבים נלחמים עד חורמה באותה אדמומיות מציקה המופיעה למרות משחות רבות ומגוונות הנמשחות על ישבנו של התינוק או התינוקת. פרק זה ידון בסיבות לתופעה מרגיזה זו וכמובן ינסה לתת פתרונות טובים להמנעות ממנה ולטיפול בה כשהיא מתרחשת.
מה זו תפרחת חיתול ?
תפרחת חיתולים היא למעשה אלרגיה למגע המופיע בעור באיזורים התחומים ע"י החיתול. הפריחה נראית לרוב כמשטח אדום לעיתים בעל קשקש עורי. לעיתים יש גם התכייבויות (היווצרות כיבים) או מעין נקודות אדומות על רקע העור. הפריחה נוטה להתמקם באיזור הקפלים במפשעה וסביב החריץ בעכוז.לעיתים היא מפוזרת ולעיתים רציפה.
למה זה קורה ?
תפרחת חיתולים נובעת ממספר גורמים המשולבים זה בזה ונובעים כולם מלבישת חיתולים (אין פריחת חיתול במי שאינו לובש חיתול אבל כל מי שלובש חיתול ללא קשר לגילו עלול ללקות בתופעה כולל מבוגרים). העור שמתחת לחיתול נוטה להיות בעל תכולת מים גבוהה מעור רגיל עקב התנאים בהם הוא נמצא. עור כזה סובל מנטיה להפצע יותר כתוצאה מגרויים מכניים, כימיקליים או אנזימטיים שונים המופעלים עליו. בנוסף חדירתם של חומרים מגרים שונים, ממקורות שונים, דרך העור ה"רטוב" קלה יותר. שילוב של שתן המעורבב עם צואה ופעילות של חיידקים הנמצאים על עורו של התינוק מביאה לשרשרת של פעילויות כימיות הגורמות אף הן לגרוי של העור. גורם נוסף המביא לגרוי היא פטריה עורית בשם "קנדידה אלביקנס" – ניתן למצוא את הפטריה הזו כמעט בכל ילד או ילדה שלהם תפרחת חיתול. השילוב של כל הגורמים הנ"ל מביא לבסוף להתפרצות של פריחה הממוקמת מתחת לחיתול.
כמה זה נפוץ ?
תלוי למי מאמינים, אבל רוב המאמרים טוענים שבכל רגע נתון 10-30 אחוז מהילדים סובלים מתפרחת חיתולים. הגיל השכיח יותר לתופעה הוא 9-12 חודש.
האם חיתולי בד כמו פעם מונעים תפרחת חיתול ?
לא ממש. יכולת הספיגה הטובה של החיתולים היום עומדת לזכותם. לרעתם עומדת האטימה המשמעותית של העור שמתחתם. ככל הנראה החיתולים היום יוצרים פחות פריחות חיתול ביחס לחיתולי הבד של פעם.
איך מטפלים ?
מניעה היא תמיד הדרך הטובה יותר. נמצא שתינוקות יונקים, עקב הכימיה של הצואה שלהם וגורמים נוספים, נוטים פחות לפריחת חיתול – אז מי שמניק – יופי. למרות שגם תינוק יונק עלול לסבול מפריחת חיתול מרשימה. עוד פתרון הינו החלפה תדירה של חיתול מיד עם עשיית הצרכים. לא צריך להיות היסטרי בנושא אבל מצד שני לא להחזיק את הילד שעה עם קקי בחיתול ואח"כ להתפלא שיש לו פריחה. לאחר כל החתלה יש להשתמש במשחה מגינה כזו או אחרת על מנת למנוע את המגע של החיתול עם העור וכן של הצרכים עד להחלפת החיתול.
טיפול בפריחה קיימת : עשינו הכל ולמרות זאת לנסיך או לנסיכה יש פריחת חיתול – הטיפול תלוי במידת החומרה של הפריחה .
פריחות קלות ופשוטות אינן דורשות טיפול תרופתי אלא משחה טובה, החלפה תדירה של החיתול (או אפילו לנסות יום-יומיים בלי חיתול עד כמה שניתן), הגיינה נכונה והן חולפות במהירות.
תפרחות חיתול יותר משמעותיות דורשות לעיתים טיפול בחומרים קוטלי פטריות המהוות כאמור רכיב של הפריחה, כמובן בשילוב עם שאר האמצעים שהוזכרו קודם.
כשהמצב קשה ניתן להוסיף רכיב סטרואידלי משחתי לזמן קצר לטיפול (סטרואידים נספגים טוב מאיזור המפשעה ולכן משתמשים רק כשצריך ולפי הוראת רופא בלבד) ובכך למנוע את החמרת הדלקת העורית. כמו כן ניתן להוסיף רכיב משחתי אנטיביוטי במידה ויש חשד לזיהום משני או ראשוני של האיזור המודלק. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל ממנו את המרשמים המתאימים לפי ראות עיניו.
הערה חשובה : מגבונים לחים הם אמצעי ניקוי מקובל ויעיל אבל הם מכילים חומרים העלולים להחמיר את הפריחה . כשיש פריחת חיתול הדרך הטובה ביותר לנקות את הטוסיק היא מים פושרים מתחת לברז זורם עם סבון עדין ככל הניתן במנה דרושה ולא יותר ויבוש עדין עם מטלית.
לסיכום : פריחת חיתול נובעתת מקיומו של חיתול. יש לדאוג להחלפת החיתול במידה והוא ספוג ולדאוג להגיינה של העור. במקרים קשים יותר ניתן להשתמש במשחות טיפוליות לפי הוראת הרופא.
הוסף תגובה